גישה מהירה:

עבור ישירות לתוכן (Alt 1)עבור ישירות לניווט משני (Alt 3)עבור ישירות לניווט ראשי (Alt 2)

היוזמה "Labtek Apung"
כיצד מלמדים בג'קרטה לקרוא את שפת הנהרות

הארגון Labtek Apung שואף לחנך את הילדים בנוגע לגופי מים.
הארגון Labtek Apung שואף לחנך את הילדים בנוגע לגופי מים. | Foto (Detail): © Labtek Apung

קולקטיב של אדריכלים, מדענים ואקטיביסטים התאסף יחד כדי להפוך רפסודת במבוק למעבדה, אשר משלבת בין "מדע אזרחי" לבין חינוך ומזמינה את תושבי המקום להקשיב לנהרות.
 

מאת ג'ונאיה דה קסטרו ולאורה סוברל

ה- Inspirador הוא פרויקט שמטרתו לעודד חשיבה מחדש על ערים בנות קיימא. הפרויקט זיהה והציג דוגמאות מעוררות השראה הלקוחות מיותר מ-32 מקומות שונים בעולם. המחקר מסווג את המקרים והרעיונות בקטגוריות שונות אשר מסומנות בסולמיות (האשטגים).     

#יצירה (מחדש) של משאבים
לאחר שבמשך שנים רבות היה נהוג לחשוב על משאבי הטבע כעל דבר בלתי מוגבל, כיום אנו נאלצים להתמודד עם ההשלכות החמורות של תפיסה זו. על רקע זה, יוזמות רבות מנסות לפתח מודלים מעגליים שעוסקים במִחְזוּר ובשימוש מחודש במשאבים, מעודדים הימנעות מיצירת פסולת ומקדמים שימוש אחראי במים. ערים אשר מקדמות יוזמות שלוקחות בחשבון את המציאות הזו, מוכנות טוב יותר לכל אותם משברים שבאופן בלתי נמנע יגיעו לפתחנו, ושמחייבים שינוי פרדיגמה במרחב העירוני.

בניגוד לערים רבות באירופה ובצפון אמריקה, רוב הפסולת באינדונזיה - לרבות מי שפכים - אינה מנוקזת באמצעות תעלות ביוב. דבר זה עלול להוביל לזיהום צואתי של מי התהום, של הקרקע, הנהרות ועוד כהנה וכהנה. על רקע זה, היוזמה "Labtek Apung" מפתחת פעולות פשוטות וקלות ליישום, על מנת להגביר את המודעות לנושא בקרב אנשים שנפגעים מבעיה סביבתית זו.

אינדרוואן פראבהריאקה (Indrawan Prabaharyaka) ונוביטה אנגרייני (Novita Anggraini) הם המייסדים השותפים של Labtek Apung, קולקטיב אשר פועל בג'קרטה ובסביבותיה ועורך פעילויות ניסיוניות המשלבות מדע, אמנות וחינוך. שמו של הארגון נובע מהחיבור בין קיצור המילים "טכנולוגיית מעבדה" והמילה "Apung", שפירושה באינדונזית "לצוף".

הפרויקט נוצר באופן ספונטני לחלוטין, כאשר המייסדים נתקלו ברפסודת במבוק מסורתית והחליטו להשתמש בה בתור מעבדה. "חבר משותף, רונלד אוזמונד, ערך היכרות ביני לבין נוביטה. באותו זמן שוחחנו על כך שקשה מאוד לדבר על לכלוך ופסולת", אומר אינדרה. "ידידה נוספת בשם סרי סוריאני הראתה לי רפסודת במבוק שאנשים עושים עליה הרבה דברים: מבלים יחד, מנקים, עושים כביסה ושוטפים כלים, מתקלחים ועושים צרכים, הכול במקום אחד. " רפסודה זו שימשה נקודת מוצא שסביבה מוצא שסביבה התאספו מדענים, אקטיביסטים ומתכננים נוספים, ופיתחו יחד את העיקרון שעומד מאחורי Labtek Apung.

"הרעיון המשיך להתפתח בקבוצת וואטסאפ בשם Ngebikin Bareng, שפירושה 'יצירה משותפת' ", מספר אינדרה. באותו זמן, סרי שנמנית עם מייסדי הקבוצה קיבלה מלגה מהחברה הגיאוגרפית הלאומית, על מנת לחקור את הנהר צ'יליוונג שזורם לאורך ג'קרטה.

להפוך את המדע ל"עשה זאת בעצמך" – כיצד לתת לנהר לדבר בשם עצמו

בתחילתה של אחת הסדנאות שמתקיימות על הרפסודה שואלת נוביטה: "אתם יודעים שאנחנו יכולים לקרוא את הנהר?" ואז היא מסבירה למשתתפים המופתעים: "כן, אנחנו יכולים לקרוא את הנהר, אם אנחנו יודעים מה יש בו." 

"בדרך כלל, אנחנו ממשיכים ומדברים על כך שהטבע והנהר מדברים אלינו, אבל הבעיה היא שאנחנו לא מבינים את השפה שלהם", מסביר אינדרה. בעזרת המעבדה הטכנולוגית הצפה הם רוצים ללמוד את שפת הנהר ולהשמיע את קולו.

על רקע זה, הקולקטיב אימץ את הרעיון של "מדע אזרחי" (Citizen Science), והוא מציע לתושבים ובמיוחד לילדים לקבל תובנות מדעיות. כך, האנשים לומדים לא רק עד כמה בעייתי יכול להיות זיהום המים, אלא גם כיצד פועלת מעבדה. לדוגמה, כאשר נוטלים דגימות של המים מתוך הנהר אפשר לערוך בדיקות פיזיקליות, כימיות וביולוגיות פשוטות, עם כלים וחומרים שנמצאים בכל בית. בדיקות אלה מאפשרות לגלות אם המים מכילים מתכות כבדות, ובעזרת דגימות מים ניתן לדעת אם יש בהם מגנזיום. במקום להסתפק רק במידע על מצב הנהר, התושבים מקבלים לידיהם כלי עבודה שמאפשרים להם לחקור בעצמם את הנתונים ולגבש דעה משלהם.

 

דמוקרטיזציה של המידע על הנהר ורמת הזיהום שלו

הרעיון של המעבדה הצפה הועמד לראשונה במבחן בשנת 2018. "רוב האנשים בג'קרטה יסתכלו על הרפסודה הזאת מנקודת מבט מודרנית, ככלי פרימיטיבי או מרחב פרימיטיבי", אומר אינדרה. אך החברים בקולקטיב Labtek Apung ראו בכך הזדמנות, והחליטו בכל מקרה להרחיב את המרחב הדינמי הזה לפעילות נוספת – למחקר קהילתי מדעי.

אתגר משותף
בהתחלה נוסו שלוש פעילויות. הראשונה עסקה בגישה אקולוגית למחקר של איכות מי הנהר. דבר זה התאפשר הודות לכך שנוביטה עובדת במעבדה, ולכן יכלה להביא עמה כמה מכשירים. "יחד עם ילדים שמתגוררים סמוך לרפסודה, למדנו כיצד למדוד את איכות המים". נוביטה חולקת את התוצאות עם כל המשתתפים, שאז מבינים: "שבעצם אלה המים שאיתם אנחנו חיים, שאנחנו משתמשים במים האלה באופן יומיומי", מספר אינדרה. 

הפעילות השנייה הייתה בעלת אופי אדריכלי, והתמקדה בחשיבה משותפת על הקשר בין הבתים שעל גדת הנהר ובין הנהר עצמו. למשל, מה צפוי לקרות לאלה שמתגוררים באזור במקרה של הצפות? בנוסף, הפעילות כללה חשיבה על המים בתור משאב: מהיכן מגיעים המים שבהם משתמשים האנשים מדי יום? החלק השלישי עסק בחושים: הריח, הטעם והראיה של המים בתור אלמנט חזותי.

הרעיון מאחורי המעבדה הצפה היה להנגיש לציבור מעבדה מדעית, כלומר מקום שבדרך כלל זמין רק לחוקרים. דבר זה מאפשר לאנשים שונים להתוודע אחד לשני, לגבש נקודת מבט חדשה ולשוחח על הנהר.
 

באמצעות חינוך אנחנו יכולים ליצור יכולות ומשאבים חדשים, על מנת להגיב לאתגרים עכשוויים כגון פינוי שפכים. השאיפה היא לאפשר לכל חלקי החברה למלא תפקיד פעיל בפיתוח של ידע סביבתי.

נוביטה אנגרייני

אתגר משותף

בתשובה לשאלה מהו האתגר הגדול ביותר שעליו התגברה יוזמת Labtek Apung, עונה נוביטה ש"קשה מאוד להחזיק יחד צוות וקולקטיב כמונו". לצד המעבדה, לכל חברי הקולקטיב יש גם פעילויות אחרות, ולכל אחד מהם יש אישיות אחרת, עיסוקים שונים וקריירה משלו. "בשפה האינדונזית קיים הביטוי 'hangat-hangat komunitas', שפירושו שההתלהבות בתחילתה של פעולה משותפת היא בדרך כלל גדולה, אך לאחר מכן היא הולכת ופוחתת. אנשים בקהילה הם כמו נוזל, הם כל הזמן משנים את דעתם ופועלים לפי האינטרסים שלהם. חלק מהאנשים פורשים, אחרים מצטרפים. קיים שיווי משקל."

נוביטה מודעת לאופי ה"נזיל" הזה של הארגון, והיא גם יודעת שזה אפשרי למשוך אנשים ליוזמה, אך היא אומרת שכדי שהאנשים באמת יתעניינו בפעילויות צריך לגרום להם להנות. "האנשים יבואו אם הם חולקים חזון או חלום משותף."
 

קהילה שנהנית ממה שהיא עושה יכולה להמשיך ולהתקיים לאורך זמן רב.

אינדרוואן פראבהריאקה

אינדרה מסכים שחשוב מאוד שהאנשים ייהנו, ושהקולקטיב ישמור על פתיחות וגמישות. "אנחנו מקפידים שהיוזמה לא תהפוך למסחרית ולא תסטה מהמטרה המקורית, שהיא להתנסות, לעשות דברים ביחד, להיפגש, לקשור קשרים ולבלות זמן אחד עם השני. אנחנו לא רוצים לאבד את הרוח הזו."

אחד מהאתגרים שאיתם מתמודדים שניהם הוא הרצון לטפח חברויות באווירה שלווה, נינוחה ובלתי רשמית, ולשתף האחד את השני בתחומי עניין ומחשבות, וזאת במקביל לתכנון וארגון הפעילות באופן מודע וברור. העצה שלהם היא "לחשוב מחוץ לקופסה ולגלות רגישות ודמיון, על מנת לזהות הזדמנויות שצצות".

לכתוב ולשתף את הסיפור שלך

לבסוף, נוביטה ואינדרה ממליצים לתעד הכל. "תתעדו כל מה שאתם יכולים. אם בסופו של דבר אנחנו לא נחזיק מעמד, אחרים יוכלו להמשיך עם אותה הרוח. קהילה שנהנית ממה שהיא עושה יכולה להמשיך ולהתקיים לאורך זמן רב."

הפיכת הרפסודה למוקד פעילות שאמור לגרום לאנשים לחשוב מחדש על מערכת היחסים שלהם עם הנהרות של ג'קרטה מאפשרת לכתוב סיפור חדש לחלוטין. "חשוב לגלות דמיון, לחשוב ולפרש מחדש דברים שנראים לנו מוכרים מחיי היומיום שלנו, אבל שלמעשה הם זרים לנו לחלוטין – כמו הרפסודה הזו", אומר אינדרה.

נוביטה מוסיפה: "אתם יכולים להזמין את החברים וקרובי המשפחה שלכם להקים יחד מעבדה טכנולוגית צפה משלכם, בעיר ובנהר שלכם. אם הרעיונות, המכשירים או השיטות שלכם שונים משלנו, נסו את זה וספרו לנו על כך, כדי לחלוק את הידע והניסיון שלכם. בואו נעבוד יחד!" Labtek Apung היא באמת מעבדה פתוחה - ואתם מוזמנים להצטרף אלינו!

 

על מה מספרת סדרה זו:

הפרויקט "Inspirador למען ערים אפשריות", מאת לאורה סוברל וג'ונאיה דה קסטרו, שואף להציג יוזמות אזרחיות, תכנים אקדמיים וצעדי מדיניות, אשר לוקחים חלק בתהליכי שינוי שנועדו להפוך ערים ליותר שיתופיות ובנות קיימא. אם אנו יוצאים מנקודת הנחה שאורחות החיים והרגלי הצריכה שלנו הם אלה שגורמים למשבר האקלים, אין מנוס מלהודות באחריות שלנו לכך. ערים ירוקות ומתוכננות, אשר מסוגלות לספק באופן אוטונומי את צרכי המזון שלהן וכוללות מערכות פינוי שפכים המבוססות על תשתיות טבעיות, יכולות לשמש כנקודת מוצא לפיתוחו של עולם אידיאלי, שהינו הכרחי לצורך השינוי הזה. בפרויקט מוצגות פעולות ציבוריות ויוזמות קבוצתיות מכל רחבי העולם, אשר מבקשות להסב את תשומת הלב לאפשרות של אורחות חיים אחרות.

 הפרויקט מסווג מקרים ורעיונות מעוררי השראה בקטגוריות הבאות:

#הגדרה מחדש של פיתוח
#דמוקרטיזציה של מרחבים
#יצירה (מחדש) של משאבים
#העמקת שיתופי פעולה
#כוח דמיון פוליטי