כתבת צילומים
כאן גר פעם פרנץ קפקא

בעקבות קפקא בפראג: היכן פרנץ קפקא גר ועבד? היכן בילה בזמנו הפנוי? סיור צילומים.

מאת תומאש מורבק (צילומים) ו

תהיה זו טעות להגביל את דמותו של פרנץ קפקא לבירת צ'כיה פראג, עיר מאה המגדלים. אם כך נעשה, איזה מקום יהיה לזוראו, הכפר הבוהמי שבו אהב קפקא להיות בבית הכפרי של אחותו? והכפר טריש שבמורביה, שבו היה מבלה את חופשותיו או ויימאר, פריז, לוגאנו או ברשיה וכל המקומות האחרים שבהם ביקר לבדו או עם ידידו מקס ברוד? ומה בנוגע לברלין, וינה או קירלינג הידועה לשמצה?

עם זאת כמו שלעולם לא נוכל לספר את סיפורו השלם של אדם מסוים, כך איננו יכולים לעקוב אחר כל תחנות חייו. אם כן הבה נישאר בפראג הישנה והטובה. וכך כתב קפקא על עיר הולדתו: יש לאימא הזאת טפרים. יש להדגיש שגם בחלוף יותר ממאה שנים ה"טפרים" הללו עדיין חזקים ועמוסים בסיפורים. הם אוחזים בך ואינם מרפים, בלי שום קשר לשאלה אם נולדת בפראג או שאתה מהגר או תייר.

בתים, דירות, בתי קפה, בתי קולנוע, משרדים ופה ושם אף מוסד מפוקפק משהו: פרנץ קפקא חי, עבד ואהב ככל אדם אחר. בואו נצעד כעת בעקבות קפקא. אתם מוזמנים לסיור היסטורי ואדריכלי בפראג העתיקה.

הבית ליד המגדל

Franz-Kafka-Platz 3
הבית ליד המגדל, כיכר פרנץ קפקא 3
הבית ליד המגדל, כיכר פרנץ קפקא 3 | צילום: פטר מכאן © מכון גתה צ’כיה
נתחיל אפוא לגלות את פראג בדיוק כפי שפרנץ קפקא עשה זאת. כאן, בבית פינתי זה בעיר העתיקה, נולד פרנץ קפקא. או שלא: מעט ממה שרואים במבט ראשון בעיר מאה המגדלים הוא אכן כפי שהוא נראה. כאן, בכיכר פרנץ קפקא, זה נכון שבעתיים.

קפקא נולד ב-3 ביולי 1883 בבית בסגנון הבארוק ליד המגדל (המגדל של כנסיית ניקולס הקדוש הסמוכה לבית). כאן הוא גם עבר ברית מילה. את צעדיו הראשונים עשה בבית הזה באופן חלקי, שכן המשפחה עברה להתגורר בבית אחר כבר בשנת 1885 כשפרנץ היה בן שנתיים. הסיבה לכך הייתה שיפוץ רובע יוזפוב השכן, הגטו היהודי. בית הבארוק של קפקא לא נותר על כנו, אך כעבור כמה שנים נבנה בית שהיה העתק נאמן למדי של הבית המקורי: אמנם הבית החדש שנבנה שוכן כמה מטרים מהבית המקורי והוא גם מעט גבוה ממנו, אך חזית הבארוק והמרפסת המקוריים שולבו בבית החדש. אם כך, כן וגם לא: אמנם קפקא לא נולד בבית הפינתי הזה, אך דרכו בעולם עברה דרך חזית הבית היפהפה שרואים בתמונה.

"בית הדקה"
 

Altstädter Ring 2
בית הדקה, כיכר העיר העתיקה 2
בית הדקה, כיכר העיר העתיקה 2 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
משפחת קפקא עברה דירה כמה פעמים ולבסוף הגיעה לא הרחק משם: מרחק של 190 מטר בלבד מהבית שבו קפקא נולד, כשלוש דקות הליכה. זה היה בית בסגנון התקופה הגוטית המאוחרת, "בית הדקה". זהו בית מרשים עם סגרפיטו יפהפה מתקופת הרנסנס מהמחצית השנייה של המאה ה-16, אבל קפקא עצמו לא הכיר את הבית כך בתקופת ילדותו, משום שהיה צבוע אז בצבע לבן.

שלוש אחיותיו של קפקא, גבריאלה (אלי), ולרי (ואלי) ואוטילי (אוטלה), נולדו זו אחר זו בבית הזה, שמקור שמו בשפה האיטלקית al minuto (סחורות קטנות נמכרו כאן). נראה שזו הייתה הכניסה לבית שבה נענש קפקא הילד בידי אביו ונאלץ לשהות בלילה, חוויה שתיאר קפקא לימים במכתבו המפורסם לאביו, שמעולם לא נשלח.

וזיכרון נוסף: בספטמבר 1889 יצא מכאן פרנץ קפקא לראשונה בדרכו לבית הספר. זו לא הייתה הליכה ארוכה, אך מאמצת: היה עליו לחצות את הכיכר הגדולה. בסמטאות הגותיות המפותלות סביב קתדרלת טין החל פרנץ הקטן למשוך בחצאית של הטבחית (של המשפחה?) שליוותה אותו לבית הספר כשהוא אוחז בפינות הבית - קפקא חשש ללכת לבית הספר למרות שלא הייתה לכך סיבה טובה. תוכלו לקרוא את מכתביו למילנה , שבהם הוא מתאר את דרכו לבית הספר.

בניין שלושת המלכים

Celetná 3
בניין שלושת המלכים, רחוב צלטנה 3
בניין שלושת המלכים, רחוב צלטנה 3 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
כשקפקא היה בן תשע עברה המשפחה שוב דירה, אולם הפעם לא היה זה למקום בלתי ידוע. משנת 1887 ניהל אביו של קפקא הרמן חנות ומחסן בקומת הקרקע של בניין שלושת המלכים. עד היום יש בתי עסק במקום. אנו יודעים שקפקא היה פה לעיתים קרובות (סה"כ שתי דקות הליכה מבית הדקה). לימים עברה המשפחה להתגורר בקומה השנייה של הבית, בדירה שהיו בה שישה חדרים.
 
קפקא התגורר בבית זה במשך כל שנות התיכון והאוניברסיטה. האומנת הצ'כית של אחיותיו סיפרה על אותם הימים: "האדון הצעיר היה גבוה, רזה, רציני, הוא מיעט לדבר... הדלת של חדרו הייתה פתוחה תמיד. ליד הדלת היה שולחן כתיבה ועליו היו מונחים שני כרכים של המשפט הרומי". גם ריינר שטאך זוכר את המשפט הרומי בפרק הפיתויים בכרך הראשון של טרילוגיית קפקא שפרסם "קפקא, השנים המכריעות", שני כרכים שיש בהם כמעט 2,500 עמודים. זה הספר שגרם לקפקא לרצות ללמוד משהו אחר חוץ משפה משפטית. מהמקום שבו ישב מול ספר הלימוד, שהיה מונח על שולחן ליד החלון הפתוח, מספרים שקפקא הביט לא פעם אל רחוב צלטנה, שם הייתה חנות בגדים ומוכרת יפה. המוכרת הביטה אל הסטודנט היפה ליד החלון. כל השאר זה רכילות, אולם דבר אחד ברור: המוכרת החביבה לא הייתה בסופו של דבר אחת מארבע נשותיו של קפקא.

ארמון הרזן פון הארס
 

Celetná 12
ארמון הרזן פון הארס, רחוב צלטנה 12
ארמון הרזן פון הארס, רחוב צלטנה 12 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
בשנת 1906 עבר הרמן קפקא עם העסק שלו למקום אחר. כעבור כמה שנים הצטרפה אליו משפחתו. אי אפשר אפילו לומר שזה היה מעבר לפינה - זה היה כ-60 מטר משם. ארמון הרזן פון הארס, מבנה בסגנון בארוק בתכנון האדריכל ג'ובאני בטיסטה טייפולו עם יסודות רומניים וגרעין גותי, הפך לביתו של פרנץ קפקא בשנת 1907.

בתקופה זו כבר כתב קפקא את תיאור של מאבק (1904/05) ועבד על הסיפור הקצר הכנות לחתונה בכפר (1907/1908). רחוב צלטנה 12 היה גם כתובת ביתו כאשר כתב (ופרסם!) את הריאיון עם אדם שיכור (1909) או כשחיבר את הדיווח מטוסים בברשיה (1909) במסגרת חופשה באיטליה עם ידידו מקס ברוד.

ארמון גולץ קינסקי

Altstädter Ring 3
ארמון גולץ קינסקי, כיכר העיר העתיקה 3
ארמון גולץ קינסקי, כיכר העיר העתיקה 3 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
באוקטובר 1912 עבר הרמן עם החנות שלו בפעם האחרונה. גם הפעם זה לא היה רחוק מהמקום הקודם, אולם כעת מדובר היה בבניין יוקרתי מאוד: ארמון גולץ קינסקי בכיכר העיר העתיקה. מעניין לציין כי הוריו של קפקא נישאו שם וגם בית הספר התיכון הגרמני שבו למד קפקא היה שם.

כיכר העיר העתיקה (שנקראה באותה התקופה הכיכר הגדולה) הייתה מרכז העיר פראג. מגורים או עבודה במקום זה נחשבו לסימן היכר להצלחה ולמעמד חברתי רם. עבור אימו של קפקא, יוליה מבית לוי, זה לא היה חדש שכן משפחתה התגוררה במקום הזה זמן רב והיא עצמה גדלה כאן. אולם עבור הרמן קפקא, סוחר ממשפחה ענייה בדרום בוהמיה, המגורים כאן או בסביבה הקרובה היוו מעין אישור להתקדמותו במעמד החברתי.


בית Zum Schiff

Pařížská-Straße 36
בית Zum Schiff, היום מלון אינטרקונטיננטל, רחוב פריז'סקה 36
בית Zum Schiff, היום מלון אינטרקונטיננטל, רחוב פריז'סקה 36 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
בשנים 1907 עד 1913 התגוררו פרנץ קפקא ומשפחתו בקומה הרביעית של בית אר נובו החדש Zum Schiff. הבית נבנה על חורבות הגטו היהודי לשעבר, במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מכיכר העיר העתיקה. היום אי אפשר למצוא את הבית או את הגטו שנחרבו במלחמת העולם השנייה, במרד פראג במאי 1945, כאשר הנאצים הפציצו את רחוב פריז'סקה ואת כיכר העיר העתיקה מגבעות לטנה שממול. החל משנת 1974 שוכן במקום זה מלון אינטרקונטיננטל הברוטליסטי.

בספטמבר 1912 כתב פרנץ קפקא בבית הזה את הסיפור הקצר "גזר הדין" במשך לילה אחד. באותה שנה כתב כאן קפקא גם את הנובלה הגלגול. כאשר קוראים את הנובלה ומשווים אותה למה שאנו יודעים על הדירה שבה התגורר קפקא, מבינים כי העלילה התרחשה בדיוק במקום הזה. אולם הדירה המפורסמת, שבה הקיץ גרגור סמסא בוקר אחד מתוך חלומות טרופים, אינה קיימת עוד. זוהי אירוניה של ההיסטוריה שהמקום שבו נכתב הגלגול השתנה מזה זמן רב לבלי היכר.

בית אופלט

Altstädter Ring 5
בית אופלט, כיכר העיר העתיקה 5
בית אופלט, כיכר העיר העתיקה 5 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
בפינת כיכר העיר העתיקה ורחוב Mikulášská לשעבר, הנקרא היום רחוב פריז'סקה, נמצא בית אופלט המפואר. משפחת קפקא עברה להתגורר שם בשנת 1913, אך קפקא עצמו לא התגורר כאן באופן קבוע. אין זה מפתיע כמובן, הוא כבר היה בן שלושים באותו הזמן. אכן, זה הזמן להתחיל לצאת לעצמאות.

לאחר שהתפרצה אצלו מחלה בשנת 1917, שב קפקא מדי פעם לבית הוריו, ששכן רק מאה מטר מהבית שבו נולד. באחד הימים הראה למורה שלו לעברית, פרידריך תיברגר, את הנוף הנשקף מחלון בית אופלט ואמר: "זה היה בית הספר התיכון שלי, שם בבניין שמשקיף מעליו הייתה האוניברסיטה וקצת שמאלה משם היה המשרד שלי." הוא צייר מעגל באצבעו ואמר: "במעגל הצר נמצאים כל חיי".

מצודת פראג

Goldenes Gässchen 22
מצודת פראג | סמטת הזהב 22
מצודת פראג | סמטת הזהב 22 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
אחד המקומות בפראג הקשורים קשר הדוק לפרנץ קפקא - ולפיכך מהווה אתר תיירות מובהק המושך אליו אינספור מבקרים מדי שנה - הוא הבית הקטן והמקסים בסמטת הזהב 22, הנמצא בין החומות של מצודת פראג. בסמטה הצרה התגוררו בעבר חברי משמר המצודה וככל הנראה גם אלכימאים שיצרו זהב. מאוחר יותר גרו שם כמה אמנים וסופרים, למשל הסופר גוסטב מירינק, מחבר הספר "הגולם", שעלילתו התרחשה כאן.

בקיץ 1916 שכרה אחותו של קפקא אוטלה את בית מספר 22. היא השאירה את הבית  לאחיה, שהגיע לכאן כדי לכתוב בחודשים נובמבר 1916 עד מרץ 1917 לערך. קפקא חיפש שקט שלא היה לו בדירת הרווקים שלו בבית גולדן וולס ברחוב דלוהה. מה קפקא כתב במקום הזה? בצל קתדרלת ואצלב הקדוש, בלב עיר הבירה התוססת, הוא חיבר יצירה שהייתה ההפך הגמור מעירונית: אוסף סיפורים קצרים בשם "הרופא הכפרי". דודו מצד אימו, זיגפריד לוי, היווה השראה לדמות הרופא בסיפור.

ארמון שנבורן

Tržiště 15
ארמון שנבורן |טרזיסטה 15
ארמון שנבורן |טרזיסטה 15 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
"באותה התקופה שבתי ממינכן עם אומץ מחודש. פניתי למשרד תיווך, שם הציעו לי דירה באחד הארמונות היפים ביותר. שני חדרים, חדר כניסה שבחציו ממוקם חדר השירותים. שש מאות קרונות בשנה. זה היה כאילו הגשימו לי חלום. הלכתי לשם. החדרים גבוהים ויפים, בצבע אדום וזהב, כמו בוורסאי. ארבעה חלונות פונים לחצר שקטה, חלון אחד לגינה. הגינה! כשנכנסים לטירה, מתקשים להאמין למה שרואים", כתב קפקא לפליציה באואר בחורף 1917/1916.

עם זאת התלהבותו הצטננה במהרה: הוא קיבל אמנם דירה בארמון שנבורן, בניין בארוק מפואר מהמחצית השנייה של המאה ה-17, אך לא את הדירה שהובטחה לו תחילה. הדירה הנוכחית הייתה מעט יותר קטנה ומעט יותר נעימה. היא שכנה בקומה השנייה והיה לה נוף אל הרחוב: "אני מקבל את הדירה הזאת בסמטה בשש מאות קרונות, אך ללא הרהיטים שתכננתי לקבל. יש שני חדרים, חדר כניסה ותאורה חשמלית, אך אין חדר רחצה ואין אמבטיה, אך אני גם לא זקוק לכך". כשהניח קפקא בחדר הגדול בארמון הבארוק מיטה קטנה ששאל ממישהו, לא היה לו לא נוח ולכן הוא נשאר שם רק מחודש מרץ עד ספטמבר 1917. לאחר מכן שב קפקא לבית הוריו בבית אופלט וכתב לאחותו אוטלה ב-2 בספטמבר 1917: "אם כן עברתי דירה. החלונות בארמון נסגרו בפעם האחרונה, הדלת ננעלה, עד כמה זה דומה למוות".
החל משנת 1924 שוכנת בארמון שגרירות ארה"ב.

חברת הביטוח האיטלקית אסיקורציוני ג'נרלי

Wenzelsplatz 19
חברת הביטוח האיטלקית אסיקורציוני ג'נרלי, כיכר ואצלב 19
חברת הביטוח האיטלקית אסיקורציוני ג'נרלי, כיכר ואצלב 19 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
כשפרנץ קפקא היה בן 24 הוא החל בקריירה של עובד מדינה. בדיוק הוענק לו תואר דוקטור למשפטים, אולם בראשו ובליבו לא היה לו עדיין ברור במה יעסוק בעתיד. בשלב זה נכנס לתמונה דוד נוסף מצד אימו: מנהל מסילות הרכבת של מדריד, אלפרד לוי, אדם רב השפעה, סידר לפרנץ עבודה בסניף פראג של חברת הביטוח האיטלקית אסיקורציוני ג'נרלי.

מלא אופטימיות (בהתחשב ביכולותיו כמובן), נכנס פרנץ קפקא לבניין המפואר הבנוי בסגנון הניאו-בארוק בכיכר ואצלב. פרידריך אומן תכנן את הבניין בהזמנת חברת הביטוח אוסוואלד פוליבקה שיפץ אותו. אולם עד מהרה נמאס לו ממקום העבודה: קפקא התלונן שלא היה לו מספיק זמן פנוי. הוא חלם שהדוד שלו במדריד יסייע לו למצוא עבודה אחרת, טובה יותר ואקזוטית יותר, אם אפשר איפשהו מעבר לים. אולם זה לא קרה. כעבור תשעה חודשים עזב קפקא את עבודתו (לכאורה מסיבות בריאותיות) ולא נסע אל מעבר לים אלא רק כמה רחובות משם, לחברה הממשלתית של ממלכת בוהמיה לביטוח עובדים מפני תאונות.

קולנוע פונרפו

Karlova-Straße 20
קולנוע פונרפו לשעבר, רחוב קרלובה 20
קולנוע פונרפו לשעבר, רחוב קרלובה 20 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
קפקא חי לא רק כדי לעבוד. כפי שאנו יודעים מהספר קפקא הולך לקולנוע שכתב העיתונאי הגרמני הנס צישלר (קטע מהספר מופיע במאמר קפקא בקולנוע מאת אליס ארונובה), פרנץ קפקא היה שוחר קולנוע נלהב. לאיזה קולנוע קפקא היה הולך? בין היתר קפקא היה נוהג ללכת לבית הקולנוע הראשון שהוקם בפראג. החל משנת 1907 שכן בית הקולנוע ברחוב קרלובה 20 בקרבת גשר קארל הידוע, בבית יפה בצבע תכלת בשם Beim Blauen Hecht.

בית הקולנוע הראשון בפראג נקרא פונרפו. אמן האשליות ויקטור פונרפו (שמו האמיתי היה Dismas Šlambor) ייסד וניהל אותו. בית הקולנוע לא קיים עוד בכתובת הזאת, אך קולנוע פונרפו עדיין קיים, רק כמה רחובות משם. גם אם פרנץ קפקא כבר לא היה מסוגל לבקר בכתובת הנוכחית ברחוב ברטולומייסקה, הוא עדיין נוכח שם היום: הקולנוע, המנוהל בידי ארכיון הסרטים הלאומי של צ'כיה, מבקש להנציח את זכרו של קפקא על המסך מפעם לפעם, למשל באמצעות הקרנת הסרטים האהובים על קפקא דוגמת הסרט הדני "השפחה הלבנה" (The white slave trade) משנת 1911. הקרנת הסרט בתמיכת מכון גתה.

קפה ארקו

Dlážďěná-Straße 6
קפה ארקו, רחוב Dlážďěná 6
קפה ארקו, רחוב Dlážďěná 6 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
את הבניין הפינתי המרשים בקרבת תחנת הרכבת Masaryk של היום (אז תחנת הרכבת המרכזית של פראג) בנה בעל בית הקפה יוסף סוצ'נק בשנת 1907. החברה הספרותית דוברת הגרמנית של פראג, שנקראה על שם הבניין, נהגה להיפגש בבית הקפה.

לבית הקפה ארקו הגיעו סופרים דוברי גרמנית רבים דוגמת אגון ארווין קיש, פרנץ ורפל, אוסקר באום ומקס ברוד, שהזמין את חברו פרנץ קפקא. קפקא אהב לבלות כאן, אולם בניגוד לסופרים האחרים הוא לא הגיע באופן קבוע. אף על פי כן היום הוא האיש הראשון שתושבי פראג חושבים עליו בהקשר של בית הקפה ארקו. כך, למשל, הצליח קפקא לטשטש את זכרו של אלברט איינשטיין, שנהג להגיע לבית הקפה לעיתים קרובות במהלך שהותו בפראג בשנים 1911 עד 1912.

סלון גוגו

Kamzíkova 6
בית הטווס האדום, קמזיקובה 6
בית הטווס האדום, קמזיקובה 6 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
המכון הלאומי הצ'כי לשימור אנדרטאות מתאר את בית הטווס האדום כמבנה חדש קלאסי שנבנה על פי תוכניותיו של יאן מקסמיליאן הגר בשנת 1836 במקום שני בתים קטנים מתקופת ימי הביניים. אין מזכירים כי מאז שנת 1866 שכן במקום אחד מבתי הבושת הידועים ביותר בפראג, שפקדו אותו אישים רבים, ביניהם גם פרנץ קפקא.

סלון "גוגו", הנקרא כך על שם אברהם "גוגו" גולדשמיד, האיש שניהל אותו לראשונה, נמצא אמנם במקום מרכזי (החנות של הרמן קפקא בכיכר העיר העתיקה נמצאת במרחק שלוש דקות הליכה משם), אך הוא מוסתר היטב ברחוב קמזיקובה המפותל והבלתי בולט, כיאה למוסד מהסוג הזה. אגב, לפי שם הרחוב (משמעות המילה Kamzík בצ'כית היא יעלים), אורחי בית הבושת התבדחו ואמרו שהם יוצאים ל"ציד יעלים" לבית הטווס האדום. כוונתם הייתה שהם הולכים לבקר נשים מסוימות. איננו יודעים כמה "יעלים" פרנץ קפקא צד ותפס בבית הזה. הוא סיפר בעצמו שלא הייתה לו רתיעה מחיי הלילה במוסדות כמו GoGo, Trocadero או Eldorado. ב-1 בינואר 1910 כתב קפקא ביומנו: "חלפתי על פני בית הבושת כמו על פני ביתה של פילגש".

החברה לביטוח עובדים מפני תאונות

Na Poříčí 7
החברה לביטוח עובדים מפני תאונות, רחוב Na Poříčí 7
החברה לביטוח עובדים מפני תאונות, רחוב Na Poříčí 7 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
עם זאת פרנץ קפקא לא בילה את מרבית חייו בבתי קפה או בבתי בושת, גם לא בטיולים מחוץ לפראג - אם כי ללא ספק היה מעדיף לעשות זאת. למרבה הצער את מרבית זמנו נאלץ להקדיש לעבודה ולא לכתיבה.

לאחר שעזב קפקא את העבודה בחברת הביטוח האיטלקית אסיקורציוני ג'נרלי
הפך הבניין הניאו-בארוקי של החברה לביטוח עובדים מפני תאונות של ממלכת בוהמיה למקום עבודתו של קפקא ב-14 השנים הבאות (והאחרונות) לחייו. מדובר במוסד הפיננסי הגדול ביותר באימפריה האוסטרו-הונגרית שעסק בביטוח מפני תאונות. לקפקא היו כ-260 קולגות, צ'כים וגרמנים כאחד. באותה תקופה עבדו במקום רק שלושה יהודים. קפקא עלה בהיררכיה עם השנים ואילו מיקומו של משרדו ירד: תחילה עבד קפקא בקומה הרביעית אך לאחר שהתמנה לסגן המזכיר עבר למשרד בקומה הראשונה, בצמוד למשרד המנהל. בבניין שוכן היום מלון, המודע היטב לעברו הקשור קשר הדוק לקפקא.

בית הקברות היהודי החדש

Izraelská-Straße 1
בית הקברות היהודי החדש, רחוב יזראלסקה 1
בית הקברות היהודי החדש, רחוב יזראלסקה 1 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
פרנץ קפקא הלך לעולמו ב-3 ביוני 1924 בקירלינג שליד וינה. גופתו נטמנה ביום החמישי למותו בבית הקברות היהודי החדש בפראג, כחמישה קילומטרים מהמקום שבו נולד ב-3 ביולי 1883. כמה שנים מאוחר יותר נקברו שרידי הוריו באותו הקבר. בית הקברות פתוח לקהל, ניתן להניח אבן קטנה על קברו של קפקא כפי שנהוג ביהדות.

פסל פרנץ קפקא

Dušní-Straße 1
ירוסלב רונה, פסל פרנץ קפקא, רחוב דושני 1
ירוסלב רונה, פסל פרנץ קפקא, רחוב דושני 1 | צילום: פטר מצ'אן; © מכון גתה צ'כיה
ברחבי העיר פראג יש מקומות רבים המנציחים את פרנץ קפקא, למשל לוח זיכרון על הבית שבו נולד, רישומים במלוןCentury, שבו שכנה החברה לביטוח עובדים מפני תאונות, פסל הראש המסתובב של פרנץ קפקא שיצר האומן דויד צ'רני בחנות הכלבו Quadrio או מוזיאון פרנץ קפקא ברחובCihelná35.

בואו נתבונן מקרוב באחד הפסלים: פסל הברונזה של פרנץ קפקא, הממוקם בסמוך לבית הכנסת הספרדי החל משנת 2003. הפסל הצ'כי הידוע ירוסלב רונה יצר את האנדרטה עבור המרכז למורשת פרנץ קפקא. היוצר קיבל השראה מציטוט מתוך סיפורו של קפקא "תיאור של מאבק": "כבר קפצתי במיומנות בלתי אופיינית על כתפי מכר שלי ובשל דחיפת האגרופים שלי הדפתי אותו קלות".