היטו שטיירל
יוצרת הסרטים ואשת הרוח

את היטו שטיירל כמעט בלתי אפשרי לקטלג בז'אנר אמנותי אחד: היא יוצרת סרטים, אמנית חזותית וסופרת. יצירותיה בעלות הביקורת החברתית הפכו אותה לשם מוכר במדינות רבות בעולם.  

מאת רומי קוניג

על הפתיחות וריבוי הרבדים שמאפיינים את היטו שטיירל מבחינה אמנותית ונושאית ניתן ללמוד כבר מהמסלול האקדמי שלה: האמנית למדה סינמטוגרפיה ובימוי סרטים דוקומנטריים באקדמיה לאמנות חזותית בטוקיו ובאוניברסיטה לטלוויזיה וקולנוע במינכן, והיא בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מהאקדמיה לאמנויות בווינה. כיום היא מלמדת אמנות מדיה חדשה באוניברסיטה לאמנויות בברלין (UdK).

את צעדיה הראשונים בעשייה קולנועית היא עשתה לצדו של הבמאי וים ונדרס, שאיתו עבדה על סרטו "עד סוף העולם" (1991-1990). כיום, אופני הביטוי המועדפים עליה כוללים סרטים דוקומנטריים קצרים וארוכים שנושאים אופי של חיבור עיוני. באמצעותם היא מתעמתת עם נושאים כמו גזענות ואנטישמיות בגרמניה שלאחר איחודה מחדש או דנה באופן קולנועי בתהליך של רה-קונסטרוקציה אורבנית, כמו למשל במקרה של כיכר פוטסדאם בברלין ("המרכז השקט", 1998).

ניתוח חכם של החברה 

בסרטים ובמיצבים שיצרה לאחרונה, שרבים מהם הוצגו בפסטיבלים לקולנוע ובתערוכות אמנות דוגמת ה"דוקומנטה" או הביאנלה של ונציה, היא עוסקת בגלובליזציה ובהפרעות שנוצרות כתוצאה מהממשק שבין כלכלה ופוליטיקה, לצד התמקדות בתנאי הייצור והעבודה. הסרטים ומיצבי הווידיאו שלה מציגים תמונות חכמות וברורות של החברה, באופן שאינו חף מפרובוקציה.

גם בכתבים פרי עטה היא בוחנת נושאים חברתיים, ודנה כסופרת בשאלות אקטואליות הנוגעות לפוסט-קולוניאליזם ופמיניזם. הנושאים שבהם היא מתמקדת עוסקים גם בבינה מלאכותית, פיקוח וקפיטליזם של נתונים – ולא רק באמנות. שטיירל היא גם מייסדת שותפה של המרכז לחקר הפוליטיקה של הנציג (Research Center for Proxy Politics) באוניברסיטה לאמנויות בברלין, אשר חוקר את שיטות הפעולה של רשתות מדיה.

"אחת מבעלי העמדות החשובות ביותר" 

לאחרונה, אוסף האמנות של נורדריין-וסטפאליה חלק כבוד לאמנית אשר מתגוררת כיום בברלין, והקדיש לעבודותיה תערוכה גדולה שהוצגה באתר K21 שבדיסלדורף. בתערוכה זו הציג מוזיאון האמנות את חומריה הקולנועיים מהשנים 2020-1994, ביניהם סרטי וידיאו קצרים באורך מספר דקות ועבודות בנות שעה, לצד מיצב המולטימדיה SocialSim שעוצב במיוחד עבור התערוכה. המיצב נועד בין השאר לעסוק בקשיים ובתנאי היצירה של אמנות בימי פנדמיה, ולהעלות שאלות ביקורתיות על האופן שבו דיגיטציה, הדמיה ובינה מלאכותית משפיעות על היצירתיות האמנותית. עבור סוזן גאנשיימר, המנהלת של אוסף האמנות של נורדריין-וסטפאליה, יצירות כגון זו מעמידות כיום את שטיילר בשורה אחת עם "בעלי העמדות החשובות ביותר בעולם, בכל הנוגע לחשיבה על התפקיד החברתי של אמנות ומוזיאון, התנסות עם אופני הצגה של המדיה, ובחינה ביקורתית של נתונים ושל שימוש בבינה מלאכותית."