הגנה על הסביבה וטכנולוגיה
"רנסנס של הטבע"
האם ניתן להשתמש בהצלחה בטכנולוגיות מודרניות על מנת לסייע בהגנה על הסביבה ולהחזיר את האמון שאבד? בכך משוכנע מהנדס התוכנה דיויד דאו, אשר הקים לשם כך עמותה לתועלת הציבור בשם GainForest . בשיחה עמו הוא מספר על הקשר האישי שלו לטבע, על הדרך שעשתה העמותה מאז הקמתה ועל ההשפעה הגדולה שיש לקהילות ילידיות על עבודתו.
מאת דיויד דאו
דיויד דאו, העמותה GainForest דוגלת בשימוש בטכנולוגיות מודרניות, כגון בינה מלאכותית, כדי לתרום להגנה על הסביבה. אתה עצמך עבדת בעמק הסיליקון, מקום שבקושי ניתן להעלות על הדעת כל קשר בינו לבין טבע בתולי. כיצד נולד הרעיון לשלב בין טכנולוגיה להגנה על הסביבה?
זה נכון, בעמק הסיליקון עצמו אין הרבה טבע, אם כי אזור המפרץ שנמצא מעט מחוצה לו הוא אזור מאוד יפה. בנושא שינוי האקלים אני מתעניין מאז שהייתי תלמיד. כשהייתי בתיכון צפיתי בסרטו של אל גור, "אמת מטרידה", שהשאיר אותי המום ממש. הוריי הגיעו במקור מיער גשם בווייטנאם, ואני עצמי גדלתי ביער השחור. לכן, מבחינתי יער ושינוי אקלים תמיד היו כרוכים זה בזה. הניצוץ ניצת בי כשעזבתי את עמק הסיליקון, כי רציתי לעשות משהו טוב עם היכולות שלי. במשך חודשים רבים טיילתי ברחבי אסיה, חייתי בפרק הזמן הזה עם קהילות מקומיות, וממש במקרה הגשתי מועמדות ל"האקתון" של האו"ם. כל זה גרם לי פתאום לתובנה: העבודה שלי בעמק הסיליקון, המקום שבו עבדנו רבות עם בינה מלאכותית, הקהילות, היער – הבנתי שאפשר למעשה להשתמש בבינה מלאכותית על מנת לשמור ולהגן על היער. מתוך ההאקתון הזה הוקמה לפני חמש שנים עמותת GainForest , ומאז הרעיון הזה לא הרפה מאיתנו.
מהן האפשרויות הקונקרטיות ליישום של טכנולוגיות מודרניות, באופן שישלים את הדרכים המסורתיות להגנה על הסביבה ואף ישפר אותן?
כחברה מודרנית, אנחנו לא באמת מקיימים קשר עם הטבע, ולכן ההגנה על הסביבה סובלת לעתים קרובות מתת תקצוב. מסיבה זו, אנו חייבים להשתמש בצורה יעילה בכספים שעומדים לרשותנו. המשמעות, מבחינת הגנה על היער, היא שיערות כמו האמזונס הם ענקיים, ולכן חייבים להבין: מהם האזורים שנשקפת להם הסכנה הגדולה ביותר? אילו אזורים זקוקים להגנה מיוחדת? בינה מלאכותית יכולה לסייע להכין תחזיות לגבי המקומות שבהם יש סכנות לכריתת יערות בלתי חוקית, ולהבין היכן קיימים הסיכויים הטובים ביותר לשתול עצים ולסלק פחמן דו-חמצני אל מחוץ לאטמוספירה. אבל בעזרת אלגוריתמים אפשר גם לייצר הערכה בנוגע לערך של הטבע. כשרוצים לבצע השקעות, תמיד חשוב לדעת את הערך של הדברים. בעזרת אמצעים טכנולוגיים ניתן להעריך בוודאות איזה "הישג" הטבע מניב - כמה מים נקיים הוא מספק, כמה חמצן הוא מייצר – ולכל זה יש ערך שוק עבור החברה, שאותו ניתן למדוד במדויק באמצעות אלגוריתמים.
עיקרון חשוב שאיתו עובדת GainForest הוא השימוש בטכנולוגיות שמגבירות אמון. באיזה אופן יכולה טכנולוגיה לתרום להגברת האמון, וזאת בזמן שאנשים רבים לא בוטחים בטכנולוגיה, ובמיוחד לא בתאגידי הטכנולוגיה הרב-לאומיים הגדולים?
אנחנו מאבדים את האמון בתאגידי הטכנולוגיה משום שהם מונופולים. גוגל שולטת בחיפושים שלנו ופייסבוק שולטת במדיה החברתית שלנו. את הדבר הזה חייבים לשבור. כפי שנהוג בחברה הוגנת וטובה, חייבים להבטיח שיש אחריות משותפת ופיקוח הדדי. ביזור כזה של הכוח היה למעשה הרעיון הבסיסי של האינטרנט. ב- GainForest אנחנו עושים בדיוק את זה: בהתחלה המשתמשים בוטחים באלגוריתמים שלנו, בהערכות ובמדידות שלנו. אבל לטווח הארוך, הפלטפורמה שלנו פתוחה בפני כל מי שירצה ליישם אלגוריתמים משלו. כיום יש לנו תוכנית מלגות פנימית שבאמצעותה אנו תומכים בחוקרים מחצי הכדור הדרומי – מאפריקה, דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה – שלעתים קרובות קולם אינו נשמע בסקטור הטכנולוגיה. באמצעות התוכנית הזו אנחנו רוצים לספק להם תמריץ לכך שיחברו מודלים ויאספו נתונים משלהם, שאותם נפרסם לאחר מכן בפלטפורמה, תוך הפנייה כמובן למקור שממנו נלקחו. אנו מקווים ש- GainForest תהפוך באמצעות זאת לפלטפורמה מבוזרת יותר, ושעם הזמן היא תנוהל על ידי האנשים אשר מפתחים אלגוריתמים ואוספים נתונים. בנוסף, מטעמי שקיפות אנחנו מעלים את כל הנתונים הגולמיים שאיתם אנחנו עובדים לרשת הבלוקצ'יין, ומקווים שבאמצעות השקיפות הזו של האלגוריתמים ובאמצעות קוד פתוח נוכל להחזיר את האמון בטכנולוגיה, שאבד במקרים רבים.
התנהלות אתית ביחס לנתונים היא שאלה מרכזית בכל הנוגע לעבודה בעתיד עם טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית. כיצד GainForest מתמודדת עם הבעייתיות של הטייה בנתונים ובמודלים קיימים?
בימים אלה אני מסיים את לימודי הדוקטורט שלי במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zürich), ואחד הממצאים החשובים ביותר שפרסמנו הוא כדלקמן: האלגוריתמים המרכזיים שיש לנו כיום, למשל כדי למדוד היכן וכמה בִּיוֹמָסָה יש ביער מסוים, פותחו כמובן על בסיס הנתונים שיש לנו. ורוב הנתונים שיש לנו כיום נאספים עדיין מצפון אמריקה ואירופה, מה שכמובן יוצר הטייה באלגוריתמים. אפשר לראות זאת בבירור שכאשר מגבשים תחזית, היא עובדת נהדר בהקשר של ארצות הברית ועבור מישורים גדולים, אך באופן גרוע מאוד עבור מישורים קטנים בדרום אמריקה ובכלל לא עבור אפריקה. זה כמובן בעייתי, משום שאם רוצים להשתמש באלגוריתמים עבור קהילות בחצי הכדור הדרומי, אי אפשר להגיד "מצטערים, האלגוריתמים שלנו עובדים ממש גרוע בשבילכם, איזה ביש מזל!" לכן, אנחנו תומכים באופן פעיל במחקר באזורים האלה ומשקיעים כספים כדי לחזק את התשתית באזורי הפיילוט שלנו בפיליפינים, באפריקה ובדרום אמריקה. הדרך היחידה להיאבק בהטייה היא לייצר בסיס נתונים הוגן, ופירוש הדבר הוא גם לשלם בצורה הוגנת לאנשים שלוקחים חלק בכך ולשלב אותם בפרויקטים.
כל העבודה שלך מתבססת על הגישה של "ללמוד מהעוזרים של הטבע" ("learning from nature’s stewards"). מדוע כה חשוב לשתף פעולה בגובה העיניים עם אוכלוסיות ילידיות?
לדעתי, הדבר שחסר במיוחד בסקטור הטכנולוגיה שלנו זו ענווה. אנחנו תמיד חושבים שיש לנו את כל הפתרונות בשביל העולם הזה, אבל זה לא נכון. לעתים קרובות אנחנו מפתחים משהו, ורק לאחר מכן אנחנו מבחינים שהוא לא נמצא בשימוש באזורים אחרים בעולם. אנחנו חייבים לפתח דברים שיהיו גם שימושיים, אבל לשם כך אנחנו חייבים קודם כול להבין מהו הצורך שקיים. היה לנו חשוב כבר מההתחלה להימנע מליישם את הדעות הקדומות שלנו. GainForest עצמה לא הייתה יכולה להתקיים ללא הקהילות. לאחר שזכינו בפרויקט ההאקתון, זו הפכה להיות המטרה שלנו. באמצעות שיתוף הפעולה עם האוכלוסייה הילידית, ה- Kayapó, יכולנו להגשים באמת את הפרויקט שלנו. היינו נרגשים מכך שבתור צוות אנחנו מסוגלים לעבוד על איך לסייע לקהילת ה- Kayapó בהגנה על הסביבה. אבל בהתחלה היינו חייבים ללמוד מהם הרבה מאוד.
תוכל לתת דוגמאות קונקרטיות לאופן שבו הפרויקט הרוויח מתפיסת העולם ומהרעיונות של הקבוצות הילידיות, כמו ה- Kayapó באזור האמזונס הברזילאי?
כדי לשמור את קבוצות הנתונים, השתמשנו בהתחלה בבלוקצ'יין שלא היה חסכוני באנרגיה. כתוצאה מכך נתקלנו בביקורת גדולה מצד הקהילות שלנו, והיינו חייבים לחשב מסלול מחדש: כן לטכנולוגיה, אבל לא בכל מחיר. לאחר מכן שינינו את הפלטפורמה ועברנו לעבוד עם בלוקצ'יין שחוסך באנרגיה. זה היה הלקח הישיר הראשון שלמדנו. את הלקח השני למדנו כאשר פיתחנו מודל שבו רצינו לשלם לכל אדם. לפי העיקרון הזה, ככל שמישהו יכניס יותר עצים לאפליקציה, כך הוא יקבל יותר כסף. אבל אז קיבלנו משוב מהקהילות שלנו, שאין זה חכם לשלם לכל אדם בודד, משום שאז מתפתחת תחרות. בתרבות של ה- Kayapó כולם עובדים יחד, ללא חשיבה תחרותית. גם הדבר הזה נתן לנו הרבה חומר למחשבה. לכן יש לנו היום מערכת היררכית, שבה אנו בוטחים במבוגרים אשר מובילים את הארגון ומחלקים את הכסף בצורה הוגנת. אלה דברים שאי אפשר ללמוד אם רק יושבים מול המחשב. בסופו של יום זה באמת החלק שאני הכי אוהב בעבודה: לחוות בשטח את הטבע, אבל גם להיות בקשר עם הקהילות ולהבין מה הן באמת צריכות וכיצד אפשר לחלק את הכספים בצורה היעילה ביותר.
הגנה על הסביבה ושמירה על מרחב מחייה הם עקרונות מרכזיים עבור הזהות התרבותית של בני ה- Kayapó. באיזה אופן יכולה התנועה הגלובלית להגנה על הסביבה לשאוב מכך השראה נוספת לפעילותה?
תמיד מעציב אותי כשאני מגיע לוועידת האקלים הבינלאומית, והאנשים שם מדברים על הקהילות הילידיות, אבל בפאנל שוב יושבים רק אנשים מאירופה. אני מאמין שאפשר ללמוד הרבה מהקהילות האלה, אבל הצעד הראשון הוא להזמין אותן באמת לקחת חלק בשיח. זוהי עוד פעם הבעיה של היעדר ענווה בתחום הטכנולוגיה. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לדבר על כל אחד ולייצג כל אחד, אבל אני לא מאמין שאני יכול לדווח בפאנל כלשהו על עמים ילידים ועל הידע שלהם. זוהי פשוט השקפת עולם אחרת, שהיא בו-זמנית גם מרתקת. אני סבור שאנחנו חווים כיום כחברה רנסנס של הטבע. במיוחד במהלך הפנדמיה למדנו אט אט להעריך מחדש את הטבע, ועדיין אנחנו מאוד מנותקים ממנו. אחד הדברים שאני אוהב לנסות הוא לעצום את העיניים ולדמיין את הטבע. בגרמניה ובאירופה רוב האנשים רואים נהרות, הרים או יערות, אבל לא בני אדם. אבל כשהעמים הילידים עוצמים את העיניים, הם רואים את עצמם. זה משהו מאוד חזק בעיניי! ואת זה אפשר ללמוד מהם. תמיד למצוא את הדרך חזרה אל הטבע, ליצור חיבור ולבנות גשר אליו. משום שאם מרגישים ניתוק מהטבע, לא באמת מעריכים אותו.
מר דאו, לפני זמן קצר השתתפת בפסגת האקלים העולמית, ה-COP27, בשארם א-שייח. אילו רעיונות אתה לוקח איתך משם להמשך העבודה שלך ב-GainForest ?
מאז פסגת האקלים הראשונה שבה השתתפנו לפני חמש שנים, ביקרנו בתור צוות בכל כינוס של פסגת האקלים העולמית. למרבה הצער גם ראינו שלא הרבה השתנה, לפחות בכל מה שקשור לעלייה ברמות הפחמן הדו-חמצני. לעתים קרובות רואים כיצד השחקנים השונים משמיעים הבטחות רבות, אבל לא מקיימים הרבה. זה משהו שמניע במיוחד את העבודה שלנו ב-GainForest . אנחנו חייבים להיות מסוגלים למדוד את מה שהשתנה. אנחנו לא יכולים פשוט להאמין למילים שאנחנו שומעים, אלא חייבים שתהיה לנו האפשרות להתווכח עם נתונים ואלגוריתמים שקופים, כדי שנוכל להראות שהבטחות רבות פשוט לא יושמו בפועל. לכן, המטרה של GainForest היא לספק נתונים גלובליים שקופים. יש דבר אחד שנותן לי תקווה. ישנה קבוצה שהצליחה להשיג הישגים רבים בכינוסי פסגת האקלים העולמית שהתקיימו בחמש השנים האחרונות: אקטיביסטים צעירים. הם הכינו בעצמם תוכניות כדי לממן את השתתפותם של נציגים מחצי הכדור הדרומי, שבדרך כלל אין להם מספיק כסף כדי לטוס לוועידת האקלים. בנוסף, הם הביאו לוועידת האקלים העולמית מאות נציגים מקרב עמים ילידים, סיפקו להם הדרכות ונתנו להם קול. אני מאמין שהשינוי קורה משום שאנשים רבים מסרבים פשוט לחכות שמשהו יקרה, אלא נוקטים יוזמה עכשיו. זוהי גם המשימה של GainForest. ככל שהזמן שלנו הולך ומתמעט, כך אנחנו חייבים לעשות יותר בעצמנו. עכשיו צריך לראות מה עוד נוכל להשיג בשנים הקרובות.
תודה לך! טוב לסיים את השיחה עם אמירה מלאת תקווה שכזו.
רקע
GainForest היא עמותה רב-תחומית בינלאומית ללא כוונת רווח, שמשרדיה יושבים בציריך. היא מורכבת ממהנדסים, מקבלי החלטות פוליטיים וחוקרים מגרמניה, ארצות הברית, בריטניה, אינדונזיה וארגנטינה.
היעד של GainForest הוא להסיג לאחור את הרס הסביבה, ובמיוחד לבלום את כריתת היערות. למען מטרה זו, העמותה משתמשת בטכנולוגיות כגון בינה מלאכותית ורחפנים, על מנת לנתח ולסווג מרחבי טבע שראויים להגנה, ולהבליט את הערך שלהם עבור החברה.
במרכז פעילותה של GainForest עומדת גישה המדגישה את הקשר עם הקהילה ודוגלת בשיתוף פעולה שוויוני עם קהילות ילידיות. המטרה היא ללמוד משיטות ילידיות של הגנה על הטבע, וליישם צעדים הומניים ובני קיימא לטובת האוכלוסיות שנמצאות בסכנה בשל שינוי האקלים.