אינטרסקס
המגוון המיני

החל מראשית שנת 2019 קיימת בגרמניה אפשרות נוספת בסעיף המין במרשם האוכלוסין: "שונה". אפשרות זו נועדה להקל על הורים לילדים הנולדים ללא מין מוגדר את עול ההחלטה כיצד יחיו ילדים אלו. יש כאן אמירה ברורה: נורמליות יכולה לבוא לידי ביטוי  בדרכים שונות.

במצבים יומיומיים רבים אנו נדרשים להחליט בין מקומות לנשים ומקומות לגברים: במלתחות של חדרי כושר, בשירותים ציבוריים או בסאונה. רובנו איננו נותנים על כך את הדעת. אולם החלטה פשוטה לכאורה מביאה מעטים לידי מבוכה אמיתית וכואבת.   
יש אנשים שלא ניתן להגדיר בבירור את השתייכותם למין זכר או נקבה. אינטרסקס - התמיינות מינית אחרת - יכול לבוא לידי ביטוי בכמה וריאציות: תינוק יכול להיוולד עם אשכים ושחלות כאחד ולייצר הורמוני מין גבריים ונשיים. תינוק יכול להיוולד עם שוני בהרכב כרומוזומי המין, כלומר לא  XX לנקבה או XY לזכר. קורה גם שקולטנים אינם מגיבים להורמוני מין או שלא מתפתחים איברי מין חיצוניים זכריים או נקביים.

אין נתונים מדויקים על מספר
 האנשים בגרמניה שהם אינטרסקס. ההנחה המבוססת על הערכה של קבוצות תמיכה היא כי מדובר ב-160000 איש.  חוק שנחקק בינואר 2019 מאפשר להם אופציה נוספת בסעיף המין במרשם האוכלוסין: לצד זכר ונקבה או השארת הסעיף ריק קיימת היום אפשרות לרשום "שונה". מדוע אפשרות זו נחוצה?

לא עוד השארת שורה ריקה בסעיף המין בתעודת הלידה

חוק הטרנסקסואליות משנת 1981 בגרמניה מאפשר לשנות את רישום המין במרשם האוכלוסין. חוק נוסף משנת 2013 מאפשר לא למלא את סעיף מין היילוד בתעודת הלידה. עם זאת בסתיו 2017 החליט בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה: הבחירה בין שתי האפשרויות זכר ונקבה מפלה את אלו שאינם משתייכים לאחת מהן ואינה חוקתית. השארת סעיף מין היילוד בתעודת הלידה ריק לא נראה לשופטים כפתרון הוגן. הם טענו כי יש למצוא "בחירה חיובית". הבונדסטאג קבע בסוף שנת 2018 את האפשרות הנוספת בסעיף המין: "שונה". החוק קובע כי אפשרות זו נועדה ל"אלו שאינם משתייכים באופן ברור למין הזכרי או הנקבי בשל וריאציה בהתפתחות איברי מינם". אין מדובר רק ביילודים אלא גם במבוגרים שהם אינטקסקס: אלה רשאים כעת לשנות את הרישום בסעיף המין ואת שמם הפרטי. לשם כך יש צורך באישור רפואי. במקרים מיוחדים ניתן להסתפק בתצהיר.  

החוק החדש פונה גם להורים.
כשנולד תינוק שיש לו סימני מין אינטרסקסואלים על הוריו לקבל החלטה שיהיו לה השלכות מרחיקות לכת על היילוד. בשנות השבעים שלטה בכיפה הגישה ברפואה כי יש לנתח את התינוק על מנת לשייך אותו לאחד משני המגדרים המקובלים: זכר או נקבה. המחשבה הייתה כי השינוי הקוסמטי של איברי המין הנראים לעין יגן על הילדים מפני בושה והשפלה. הניתוח כלל למשל בניית מערכת מינית נקבית או הסרת האשכים, כלומר האיברים המייצרים את הורמוני המין. בשנות האלפיים חל שינוי בחשיבה הנובע מהמודעות כי זהות מינית אינה קשורה אך ורק לאיברי המין. בשנת 2007 הביע הארגון הגרמני לרפואת ילדים ונוער הסתייגות מהגישה של ביצוע ניתוחים על מנת לקבוע זהות מינית ברורה והחל בשנת 2012 הצטרפה גם מועצת האתיקה הגרמנית להסתייגות זו. אמנת האו"ם נגד עינויים אף דורשת איסור מוחלט של פרקטיקת הניתוח בילדים שנולדים אינטרסקס, שכן ברוב המקרים ילדים אינטרסקס הם ילדים בריאים.   

האם ניתוח יכול להפוך ילד בריא למאושר יותר?

איגודים וקבוצות תמיכה לאינטרסקס שנותחו כילדים מתארים זאת כטראומה איומה. בכמה מקרים הפכו הילדים בבגרותם לעקרים ולא יכלו להיות פעילים מינית. האיגודים דורשים לאפשר לאינטרסקס עצמם להגדיר את  מיניותם ולהחליט אם ברצונם לעבור הליך ניתוחי. עם זאת עדיין ישנם מספר רופאים הממליצים לבצע ניתוח. בשנת 2016 בוצעו בגרמניה ניתוחים בלמעלה מאלפיים ילדים מתחת לגיל 10. שיעור זה נותר יציב במהלך השנים.

 מלטה היא המדינה היחידה באירופה שחוקקה חוק האוסר על ניתוח תינוקות אינטרסקס כדי לקבוע את זהותם המינית. גם החוק הגרמני הוא מתקדם באופן יחסי: ברחבי העולם ישנן מדינות מעטות שבהן קיימת אפשרות שלישית סעיף המין בתעודת הלידה - אוסטרליה, ניו זילנד, ארגנטינה, הודו, פקיסטן, בנגלדש ונפאל. חקיקת חוקים היא רק ההתחלה: העובדה כי קיים מין שלישי, המוכר מבחינה חוקית, תעלה את הצורך בדיון בשאלות חוקיות נוספות - החל בחוקים לנבחרות ספורט וכלה בהעדפה מתקנת לנשים.

הכרה במין שלישי חשובה מאין כמותה : החוק הוא הניסיון הבירוקרטי ליצור מודעות למגוון המיני. עליו להבהיר: גם שונות היא בתחום הנורמה.