משמעות של השפה הראשונה והשפה השנייה ביכולת ההתבטאות
עבור רגשות, אנחנו בדרך כלל משתמשים בשפת האם שלנו
עולמות חדשים נפתחים בפנינו בזכות שפות (זרות). על פי רוב אנו מרגישים הכי בטוחים בשפת האם שלנו. ד"ר תורסטן פיסקה, פרופסור באוניברסיטת ארלנגן-נירנברג, מסביר בריאיון מדוע שפת האם אינה בהכרח השפה שאנו מדברים הכי טוב.
האם אפשר לדבר שפה זרה כמו שפת אם?
זה אפשרי בתנאים מסוימים. "שפת אם" הוא המונח המקובל לשפה שאנו לומדים ראשונה. במחקר העוסק ברכישת שפה נהוג לכנות את השפה הזאת "שפה ראשונה".
אם משווים את הידע בשפת האם לידע בשפה זרה, שפת האם לרוב חזקה יותר באופן מובהק. אולם ישנם מקרים שבהם קורה ההפך או שהשפה הזרה הופכת להיות ברמה של שפת האם.
זה יכול לקרות במיוחד כאשר מהגרים למדינה אחרת והשפה הזרה הופכת לשפה השנייה. כעת מתברר מדוע אנו מדברים על שפה ראשונה ועל שפה שנייה. שפה שנייה היא שפת הסביבה המקובלת, ובניגוד לשפה זרה, משתמשים בה כמעט בכל הסיטואציות ביומיום.
כאשר ממעטים להשתמש בשפת האם היא הופכת לחלשה יותר. במחקר מכנים זאת "היחלשות". מתחילים לעשות טעויות בדקדוק או שמחפשים מילים זמן רב.
יש כמובן אפשרויות רבות ושונות: לדוגמה ייתכן הבדל ניכר במיומנויות השפה בעל פה ובכתב. לעיתים תכופות ילדים שהיגרו למדינה אחרת מדברים היטב בשפת האם שלהם, אך אינם יודעים קרוא וכתוב או ששליטתם בתחום נמוכה מאוד.
אבל שפת האם לא קשורה רק ל"תרגול", נכון? למשל שירי ילדים שעדיין נמצאים בראש שלנו בשפת האם.
אתה נוגע עכשיו בנושא "רגשות", זהו היבט חשוב ביותר. גם כשאנו חיים בחו"ל, אנו ממשיכים לרוב להביע רגשות בשפת האם, למשל כשאנחנו מקללים (צוחק). אך גם זה תלוי בעוצמת המגע עם השפה ויכול להשתנות.
אנו מעניקים כעת ליווי מדעי לפיילוט "בית ספר יסודי צרפתי דו-לשוני" בבוואריה ועורכים גם מחקר המשך על הפיילוט הקודם "בית ספר יסודי אנגלי דו-לשוני". מקצועות כמו מתמטיקה או לימודים כלליים נלמדים באופן חלקי בשפה זרה. אנו בוחנים את הידע של הילדים גם באנגלית ובצרפתית וגם בגרמנית. במיוחד במקרה של ילדים שהיגרו לגרמניה חוששים לא פעם שלמגע האינטנסיבי הקודם שלהם עם שפה זרה תהיה השפעה שלילית על הידע שלהם בשפה הגרמנית. אולם אין בסיס לחשש זה על פי מחקר העוסק בהוראה דו לשונית. ההפך הוא הנכון: הוא אף מקדם רב לשוניות.
בחזרה לנושא הרגשות: כמה מורים דיווחו שהם מקפידים בעקביות לדבר עם ילדים בשפה זרה גם מחוץ לכיתה, אולם כשהם צריכים לנחם ילד הם משתמשים בגרמנית. לעומת זאת מורים אחרים לא מפסיקים את השימוש בשפה הזרה. לטענתם כאשר מנחמים מישהו, השפה שמשתמשים בה פחות רלוונטית. האמפתיה חשובה הרבה יותר.
לרב לשוניות יש השפעות חיוביות רבות על ההתפתחות הקוגניטיבית
| © Getty Images
האם שפה זרה יכולה להשפיע גם על שפת האם?
כן, כפי שצוין לעיל, אפשר לראות ששפה זרה מתחזקת לא רק כשמדובר בדקדוק, למשל כאשר משתמשים במבנה המשפט האנגלי בגרמנית. שפה זרה יכולה "לפרוץ" גם בהגייה, באינטונציה או בנעימת הדיבור. אנו מדברים בשפת האם שלנו לאט מהרגיל או שאנו מאמצים את נעימת הדיבור האופיינית לשפה אחרת. לא מדובר רק במשהו ששומעים אותו אלא בדבר שניתן להוכיח אותו באמצעות מדידות אקוסטיות.
האם זו אינדיקציה לכישרון בשפות כאשר שפה זרה הופכת דומיננטית כל כך מהר?
הייתי שמח לאשר את זה (צוחק), אך לצערי לא נעשו מספיק מחקרים בנושא. אנו יודעים היום לומר שאכן יש משהו כמו כישרון ברכישת שפות, אך למרבה הצער איננו יודעים עדיין מה מקורו או אם למשל מדובר בכישרון מולד. מתברר שכישרון מוזיקלי יכול לסייע ברכישת שפה זרה, אך מדובר בעיקר בלמידה של מה שמכונה שפות טונאליות. אלו שפות כמו סינית שבהן משמעות המילה משתנה עם שינוי גובה הצליל.
ולסיום נחמה קטנה עבור כל אלה הסבורים שאין להם כישרון לשפות מכיוון ששכחו למשל את כל מה שלמדו בשיעורי צרפתית בבית הספר: שפה זרה שנלמדה יכולה לחזור במהירות יחסית כאשר מחדשים את המגע עם השפה. מכנים זאת "רכישה מחדש".
Проф. д-р Торстен Писке
| © FAU/Giulia Iannicelli